סנדיאן השקעות ופתוח בע"מ נ' אקדמיית אלקאסמי מכללה אקדמית לחינוך ואח'

החלטה

ביום 25/1/2013 לאחר שתי התראות על מחיקה מחוסר מעש ניתנה החלטה המורה על מחיקת התביעה.

ביום 16/2/2013 הגישו המבקשים "בקשה לתיקון טעות קולמוס (השמטת פסיקה בעניין ההוצאות ושכ"ט עו"ד)".

הבקשה מאזכרת החלטה שניתנה ע"י כב' השופט אהוד קפלן, בתום דיון בסעד זמני שנתבקש ע"י המשיבה, ביום 12/10/2009, בה נקבע, כי העניין יילקח בחשבון בתום ההליך העיקרי.

מכאן, שהחלטתי המוחקת התובענה, נעדרת התייחסות לחיוב המשיבה בהוצאות המבקשים.

למחרת היום, הוגשה בקשה העותרת לצירוף הנספחים הנזכרים בבקשה המקורית אך לא צורפו אליה.

ביום 17/2/2013 ניתנה החלטה ע"י כב' השופט א.קפלן, המזמינה את תשובת הצד שכנגד ומורה להביאה בפני.

ביום 7/3/2013 הוגשה תשובת המשיבה לבקשה לפסיקת הוצאות ומציינת, כי המבקשים מתייחסים להחלטה שניתנה באוקטובר 2009 בסעד זמני שנתבקש טרם הגשת תביעה ולאחר שנדחהת הבקשה הוגשה תביעה בביהמ"ש המחוזי בשל הסכום התביעה.

לא הוגשה כל תובענה בבימ"ש זה והמשיבה סבורה, כי זו התממות להגיש בקשה בחלוף השנים כאשר ידוע למבקשים היטב, כי מעולם לא הוגשה בבימ"ש זה תביעה אלא בביהמ"ש המחוזי.

מכל מקום, מציינת התשובה, כי המשכה הישיר של ההחלטה הוא בתיק המתנהל בין אותם הצדדים

בביהמ"ש המחוזי והוא זה אשר יהיה מוטל עליו בבוא היום ליתן החלטתו בהחלטת כב' השופט קפלן הנזכרת לעיל.

ביום 22/3/2013 הוגשה תשובת המבקשים המציינת, כי המבקשים זכאים לפסיקת הוצאות הן מפאת החלטת כב' השופט קפלן, דלעיל והן בשל מחיקת ההליך העיקרי שכן התביעה בבימ"ש השלום כומתה בכ 100 אלף ₪ ובמחוזי בכ 3 מליון ₪.

לאחר שבחנתי את מכלול הכתבים, בדקתי ומצאתי, כי אכן אין בתיק זה כתב תביעה שכן הסעד הזמני שנדון בשנת 2009 היה סעד שלפני הגשת תביעה.

מסכים אני עם עמדת המשיבה המציינת, כי בנסיבות האמורות לעיל יהא מקום להתחשב בהחלטת כב' השופט קפלן במסגרת ההליך המתקיים בביהמ"ש המחוזי.

למעלה מן הצורך אציין, כי החלטתי מיום 25/1/2013, הורתה על סגירת התיק התלוי ועומד בחוסר מעש משום (כעולה מהחלטת מנהלת המנ"ת מיום 26/6/2012) שבתיק לא הוגש כתב תביעה.

הנה, כי כן סגירת התיק נועדה ליתן מענה להיותו תלוי ועומד מבלי כל סיבה עניינית וממילא לבימ"ש זה לא הייתה כל ידיעה, כי התובענה הוגשה בסופו של דבר בביהמ"ש המחוזי.

אם יש מקום לחיוב בהוצאות כלשהן, הרי שהיה מקום לחיייב את התובעת בהוצאות לטובת אוצר המדינה על שבחוסר המעש הנמשך מצידה גרמה להוציא ממשאביה בשל מחדלה לעתור בעצמה לסגירת התיק.

מכל מקום, אין מדובר כלל בבקשה לתיקון טעות קולמוס והכתרת הבקשה שהוגשה כעוסקת בטעות קולמוס יש בה הטעיה מסוימת המתפוגגת למקרא המשך הכותרת שבתוך הסוגריים "השמטת פסיקה".

סופו של דבר, הבקשה נדחית, תיק זה סגור זה מכבר וכך יהא גם מעתה ואילך מעת שפסק כב' השופט קפלן משנת 2009 יביא החפץ בכך להכרעת ביהמ"ש הדן בתובענה שבין הצדדים.

אין צו להוצאות.